פירות יבשים וספורט

פירות יבשים מכילים יתרונות רבים ולכן ספורטאים משלבים בין פירות יבשים וספורט כדי לספק לגוף שלהם אנרגיה זמינה במהירות לפני האימון ולאחריו כדי להתאושש, באמצעות אכילה של פירות כמו צימוקים, שזיפים תאנים, תמרים ואננס. אך לצד היתרונות ישנם חסרונות, לכן יש לצרוך אותם בחוכמה כדי להימנע מצריכת יתר שיכולה לגרום להשמנה.

פירות בתהליך

פירות יבשים הם למעשה פירות שעברו תהליך של ייבוש נוזלים, אשר יחד עם הוספת סוכר הם מקבלים חיי מדף ארוכים. הוספת הסוכר היא למעשה בנוסף לסוכר הטבעי שמכיל כבר הפרי באופן טבעי ולכן יש להימנע מצריכה מוגברת של פירות יבשים, במיוחד מי שסובל מסוכר גבוה בדם או מי שמשלב בין פירות יבשים וספורט כחלק מתזונה בריאה לשיפור ביצועים. לאחר תהליך הייבוש הפרי מאבד חלק מערכי הוויטמינים שלו אך עדיין מספק אותם.

אז מדוע פירות יבשים וספורט הולכים יחד? שגרה של אימונים מגבירה את הצורך בצריכת אנרגיה כיוון שבזמן האימון הגוף עושה שימוש באנרגיה הזמינה לו בהתאם לכמות המאמץ שמופעל על שרירי הגוף. נקודה נוספת שמתאמנים במכוני כושר לא תמיד מודעים אליה היא שגם לאחר האימון, מלבד חלבונים לבניית שרירים, הגוף זקוק לאנרגיה נוספת כדי להתאושש ולחזור למצב תקין לקראת האימון הבא.

מתי לאכול פירות יבשים?

בגלל הסוכר הרב שמכיל הפרי היבש, אכילה שלו כעשר דקות לפני האימון מספקת אנרגיה זמינה עבור מאמץ גופני, אך מומלץ לאכול מעט כדי לא להכניס לגוף כמות עודפת של סוכרים שהאימון לא ישרוף. במידה ומדובר באימון אירובי מתמשך ניתן לצרוך עוד מעט פירות במהלך האימון כדי למלא את מאגר האנרגיה הזמינה. גם לאחר האימון אכילה של פירות יבשים מסייעת מאוד, היא מאפשרת לעצור את תהליך פירוק השריר שנוצר בעקבות האימון ומסייעת בתהליך הבנייה המחודשת שלו. כך למעשה הפירות היבשים משפרים את תהליך ההתאוששות שלאחר האימון.

דילוג לתוכן