טיפול ומניעת שברי מאמץ

פגיעה בשלמות העצם נגרמת כתוצאה מפעילות תת טראומטית חוזרת. במאמר הבא נסביר כיצד מטפלים בתופעה אורטופדית חמורה מן הסוג הזה, וגם נביא טיפים למניעת החמרה במצב ולשיפור מיידי

שברי מאמץ מוגדרים בתור פגיעה בשלמות העצם. הם עלולים להופיע בגילאים שונים ונפוצים בעיקר בקרב חיילים, ספורטאים וכדומה. השבר עצמו הוא למעשה פגיעה בשלמות העצם כתוצאה מפעילות תת טראומטית.

יחד עם זאת, יש לזכור כי רק פעילות חוזרת ומצטברת מביאה בדרך כלל לשבר. המשמעות היא שקשה להגיע למצב של שברי מאמץ ללא פעילות כרונית. אלו מאמצים שחוזרים על עצמם וגורמים בסופו של דבר לירידה ביכולת הגוף לעמוד בעומס. כתוצאה מכך נוצרים שימוש יתר ותפקוד לקוי של מערכת היחסים בין השריר והשלד.שברי מאמץ

סוגי שברי מאמץ

אלו שני הסוגים העיקריים של שברים שאליהם ניתן להתייחס על מנת למצוא את הטיפול הרצוי:

א. שבר אי ספיקה – זהו שבר הנוצר כתוצאה מהפעלת עומסים תקינים על עצם חולה. יש מחלות שפוגעות בהרכב המינרלי של העצם, אך כתוצאה מהן עלולות התכונות המכאניות להשתנות. העצם הופכת להיות חלשה ופריכה ועמידותה בפני פציעות יורדת משמעותית. המחלות המזוהות עם שבר אי ספיקה הן למשל אוסטאופרוזיס ורככת.

ב. שבר עייפות – כאן מדובר על שברים המאופיינים בפגיעה בשלמות העצם התקינה כתוצאה מפעולות טראומטיות חוזרות. המקרים הנפוצים המזוהים עם שברי עייפות כוללים הליכה, ריצה, מסעות ועוד.

גורמי סיכון ודרגות השבר

חשוב להבין כי שיטת הטיפול נקבעת רק לאחר זיהוי דרגת השבר. יש 4 דרגות לשברי מאמץ, כאשר דרגה 1 היא הקלה ביותר ודרגה 4 היא החמורה. את דרגות 1-2 לא ניתן לראות ברנטגן ולכן מבוצע עבורן מיפוי עצמות. עם זאת, את הדרגות החמורות של 3-4 ניתן לראות גם במיפוי עצמות וגם ברנטגן. זו הסיבה שהטיפול המומלץ לדרגה 1 הוא מנוחה, בעוד הטיפול המומלץ לדרגה 2 הוא חוסר תנועה מוחלט. בדרגות 3-4 הטיפול עשוי לכלול ניתוח שאמור בסופו של דבר להביא לשיפור מיידי בתחושת הכאב.

מבחינת גורמי סיכון, נשים נחשבות פגיעות יותר לשברים. הם מופיעים בשכיחות גבוהה אצל אנשים שעוסקים בפעילות ספורטיבית אינטנסיבית, מזוהים עם עייפות רבה ועלולים לבוא לידי ביטוי בירידה בהספק השרירי, ירידה באיכות התנועה, שינוי בדרך הפעולה ואפילו חוסר יכולות לפתח אחוז הולם מהכוח הפוטנציאלי. שברי מאמץ מופיעים בסמוך לתקופת אימונים או כתוצאה משימוש בנעליים לא מתאימות. הם גם מחמירים בעת פעילות על משטחים שאינם בולמי זעזועים וכתוצאה מצריכה לא מספקת של אבות מזון בכלל ושל סידן בפרט.

איך מונעים שברי מאמץ?

את השברים ניתן למנוע על ידי הורדת העומס בשבועות הראשונים של התחלת פעילות גופנית. נשים יכולות להשתמש בסרגל מאמצים קל יותר, אך גם גברים חייבים לשמור על הדרגתיות. יש להישאר קשובים לצרכי הגוף ולא להעמיס עליו במהלך פעילות ספורטיבית מכל סוג. כדאי לפתח את הסיבולת השרירית, להתייעץ עם אנשי מקצוע ולהגיע למכון בדיקה אורטופדי בכל מקרה של חשש להופעת השברים.

בניגוד למה שנהוג לחשוב, עומס של פעילות גופנית לא תמיד מפתח את העצמות או מחזק אותן, אלא להיפך. דווקא עומס מן הסוג הזה מחמיר את השברים ועלול לגרום נזקים חמורים גם לשלד. מומלץ להשתמש בנעליים נוחות עם בולמי זעזועים, לבצע פעילות גופנית על משטחים מתאימים בלבד וגם להיות ערים לעומס האימונים. את השברים אפשר למנוע בעזרת הקפדה על פרמטרים כמו עצימות האימונים, צפיפותם והתדירות שלהם.

דילוג לתוכן